יום האהבה הנוצרי (באנגלית, יום ולנטיין: St. Valentine's Day), החל ב-14 בפברואר, הוא חג האהבה בעולם המערבי. יום ולנטיין הקדוש החל כציון נוצרי לזכרו של ולנטינוס הקדוש - למעשה, לזכר שלושה קדושים, כי לנוצרים יש שלושה קדושים בשם זה. האגדה מספרת כי אחד מהם השיא בסתר זוג אוהבים לפי דיני הנצרות בתקופת הקיסר קלאודיוס השני גותיקוס ועל כך נידון למוות. לפני מותו כתב מכתב לבת הסוהר שעימה התיידד וחתם "שלך ולנטיין".

במשך השנים נעשה ולנטיין לפטרון האוהבים. עם השנים התחזק מעמדו של היום המוקדש לקדוש זה כיום חג. הוא נחגג באמצעות העברת מסרי אהבה (שירים, פרחים וכו').

ביום ולנטיין 1348 החלו מעשי רצח המוניים של תושבי שבדיה, גרמניה וצרפת בתושביה היהודים. מעשי הרצח החלו בהאשמה כי היהודים הפיצו את מגפת "המוות השחור" על ידי הרעלת בארות המים. עשרות אלפי יהודים נרצחו ונשרפו חיים, על המוקד, על ידי תושבים זועמים במדינות אלו, וזמן קצר אחריהם הצטרפו מדינות שכנות. קהילות יהודיות נסו לאזור היחיד בו לא הואשמו בהרעלת הבארות והפצת המגפה: בפולין, שעליה פסחה המגפה (ולא הייתה מאוכלסת אז ביהודים). שם התיישבו ויצרו את קהילת יהדות אירופה הגדולה עד מלחמת העולם השנייה. במשך שנים רבות היה יום ולנטיין הקדוש יום ציון לאותם מאורעות אנטישמיים. לאחרונה נשכח ציון כואב זה.

בדומה למרבית העולם המערבי, גם בישראל אומץ החג והוא נחגג כיום האהבה, בנוסף לחגיגות של יום האהבה העברי בט"ו באב.