הבחינה הפסיכומטרית היא בחינה פסיכומטרית הנערכת בישראל והמשמשת ככלי מיון לכניסה לאוניברסיטאות השונות. בחינה זו ידועה בכינוי העממי פסיכומטרי. את הבחינה עורך המרכז הארצי לבחינות ולהערכה, מיסודן של האוניברסיטאות בישראל. האוניברסיטאות טוענות כי ציון משוקלל המשלב את ציון הבחינה הפסיכומטרית של המועמד עם ציוני הבגרות שלו הינו המנבא הטוב ביותר שנמצא עד כה להצלחת המועמד בלימודיו האקדמאים - כלומר, כי באופן כללי, ככל שציוני הפסיכומטרי והבגרויות של המועמד גבוהים יותר, כך הוא ייטה לקבל ציונים גבוהים יותר גם בלימודיו באוניברסיטה.

הבחינה מתקיימת במגוון שפות: עברית, ערבית, רוסית, צרפתית, ספרדית ונוסח משולב אנגלית/עברית. בעברית הבחינה מתקיימת חמש פעמים בשנה, בערבית ארבע פעמים בשנה, ברוסית ובנוסח המשולב פעמיים בשנה, וביתר השפות במועד אחד בלבד.

מבנה הבחינה

הבחינה הפסיכומטרית בודקת את יכולות המועמד בשלושה תחומים: חשיבה מילולית, חשיבה כמותית ואנגלית. היא מורכבת משישה פרקים - שניים בכל נושא, שלכל אחד מהם מוקצבות 25 דקות - ומשני פרקים נוספים המכונים "פרקי פיילוט", אשר נראים כפרקי בחינה לכל דבר, אך אינם נכנסים לציון המשוקלל ומשמשים לצורכי מחקר והשוואה סטטיסטית בלבד. שני "פרקי הפיילוט" ניתנים בדרך כלל בנושאים שונים זה מזה. לנבחן אין כל דרך לדעת מה הם "פרקי הפיילוט", ולכן הוא חייב להתייחס לכל הפרקים כאל "פרקי אמת" שציונם ייחשב בציון המשוקלל. כל השאלות ניתנות בצורת מבחן רב ברירתי (שאלות אמריקאיות).

חשיבה כמותית

פרק החשיבה הכמותית מכיל 25 שאלות המכסות בעיות מתמטיות בתחומים שונים, כמו גאומטריה, אלגברה, אחוזים, ממוצעים, שאלות יחס, הסקת מסקנות מתוך גרף וכדומה. על פי רוב, רמת השאלות בפרק עולה - בתחילתו מופיעות השאלות הקלות ובסופו השאלות הקשות.

חשיבה מילולית

פרק החשיבה המילולית מכיל 30 שאלות. סוגי השאלות השונים בפרק המילולי הם:

הכרת מילים וביטויים

חלק זה בוחן את אוצר המילים של הנבחן.

אנלוגיות

חלק זה בוחן את יכולת הנבחן להשוות בין יחסים שונים.

החלפת אותיות

חלק זה בוחן את רמת האסוציאטיביות של הנבחן בשפתו, על ידי מציאת שורש משותף לשלוש מתוך ארבע מלים חסרות במשפטים הניתנים.

השלמת משפטים

חלק זה מכיל שאלות המציעות לנבחן מספר אפשרויות לקשרים הלוגיים המתאימים למשפט, ועליו לבחור את האפשרות המתאימה ביותר. שאלות אלה בוחנות כושר לוגי-שפתי.

שאלות היגיון

שאלות היגיון נוגעות בנושאים שונים, החל מלוגיקה, שאלות הסקת מסקנות, שאלות "אמת ושקר" וכן שאלות על ביטויים, שהנבחן אמור להבין מה משתמע מהם.

הבנת הנקרא

חלק זה מכיל קטע ברמה גבוהה, בדרך כלל מאמר מדעי, שאחריו ניתנות שאלות הבנה.

אנגלית

פרק האנגלית מכיל 27-29 שאלות הבוחנות את הידע והשליטה של הנבחן בשפה האנגלית. סוגי השאלות השונים בפרק האנגלית:

השלמת משפטים

חלק זה בוחן את אוצר המילים של הנבחן.

ניסוח מחדש

נתון משפט ואחריו ארבעה משפטים שונים, ועל הנבחן לבחור את המשפט שמשמעותו היא הדומה ביותר למשמעות המשפט המקורי.

הבנת הנקרא

בפרק האנגלית שני קטעי הבנת הנקרא ואחריהם מספר שאלות שבוחנות את טיב הבנת הקטע על ידי הנבחן.

בישראל מקובלים גם מבחני אמי"ר ואמיר"ם, הבוחנים ידע באנגלית באופן ישיר.

הציון בבחינה

הציונים בבחינה הפסיכומטרית נעים בין 200 ל-800, והם מהווים שקלול של הציונים בכל אחד מהתחומים, כאשר התחום הכמותי והתחום המילולי מקבלים 40% כל אחד מהציון, ותחום האנגלית מקבל 20% מהציון. הציונים בכל תחום נעים בין 50 ל-150, ותלויים במספר הטעויות של הנבחן באותו תחום, וכן בחישובים סטטיסטיים נוספים. מטרתם של חישובים אלו היא לדאוג לכך שציונו של נבחן לא יושפע ממועד הבחינה.

הציון הסופי הוא יחסי, כלומר משקף את מיקומו של הנבחן ביחס ליתר הנבחנים. מכיוון שמטרת המבחנים היא דירוג כל נבחן ביחס לשאר, התפלגות הציונים היא התפלגות נורמלית - מעטים (5%) מקבלים ציון גבוה מ-700 ומעטים מקבלים ציון נמוך מ-300, וככל שמתקרבים לממוצע (530), גדל אחוז הנבחנים שקיבלו אותו ציון.

יחס החברה למבחן

מכיוון שציון הבחינה הפסיכומטרית משמש בקבלה למוסדות לחינוך גבוה, יש לו חשיבות רבה לגבי אלו הרוצים ללמוד במוסדות אלו. במשך הזמן קמו מתנגדים רבים למבחן, ובמיוחד מפורסמת אמירתו של פרופ' אמנון רובינשטיין כשר חינוך, שאילו בזמנו היה קיים המבחן הוא לא היה מתקבל ללימודי משפטים.

ידוע כי מיומנות בפתירת המבחן יכולה להשפיע משמעותית על הציון. בעקבות כך נפתחו מכונים רבים שמטרתם להכין את הנבחנים לקראת הבחינה. קיימות טענות כי דבר זה יוצר אפליה, שכן נבחנים בעלי ממון יכולים להירשם לקורסים אלה וכך לשפר את ציונם; זאת בעוד נבחנים רבים לא יכולים להרשות לעצמם קורסים יקרים שכאלה. בנוסף, בחינות חוזרות יכולות לעזור בשיפור הציון, ולכן המרכז הארצי לבחינות קבע "תקופת צינון" בין בחינה לבחינה, שמשמעותה שלא ניתן להיבחן בשתי בחינות רצופות (יש לדלג על מועד), דבר המעמיד את תקופת הצינון על כ- 4 חודשים.

כמו כן, הושמעה טענה (שגם מושמעת כלפי מבחני משכל) שהמבחנים מקפחים אנשים בעלי רקע מסוים, וקיים יתרון מסוים עבור נבחנים אשר באים מרקע דומה לזה של יוצרי המבחן.

בנוסף, לציון הפסיכומטרי יש משקל שווה למשקל תעודת הבגרות בסינון המועמדים לאוניברסיטאות. המשקל שמקבל המבחן הפסיכומטרי, אליו לומדים כ-3 חודשים, שקול לציוני הבגרות אליהם לומדים במשך שנים במסגרת בתי הספר. הדבר נתפס בעיני אנשים רבים כחוסר פרופורציה. מנגד מושמעות טענות על היתרון בבחינה בכך שהוא מאפשר לרבים לפצות על הישגים נמוכים בבית הספר התיכון.

במסגרת ההגנה על קיום המבחן טענו הוגיו וראשי האוניברסיטאות שלא צריך להגזים בקדושת תוצאות המבחנים, שכן הם בעצם מהווים מסננת נגד הצפת מועמדים לאוניברסיטאות, וכי מטרתם היא הצבעה על מועמדים עם הסיכוי הגדול ביותר להצליח בלימודים. בנוסף, המרכז הארצי פרסם תוצאות מחקר שקבע כי נבחנים שהתכוננו לבחינה בעזרת קורסי הכנה, שיפרו את ציונם בנקודות בודדות בלבד מעבר לשיפור ששיפרו נבחנים שלמדו ללא קורס.

לפי סטטיסטיקה שנאספה על ידי המרכז הארצי לבחינות ולהערכה, נבחן שניגש לבחינה פעם שנייה ואף שלישית משפר את ציוניו בהתמדה.

אחדים מהמוסדות להשכלה גבוהה, ובהם מכללות רבות, אינם דורשים ציון פסיכומטרי כתנאי קבלה, ואילו אחרים מתעלמים מהישגים בלתי מספקים בציוני בגרות במקרה של ציון גבוה בבחינה הפסיכומטרית.

ב-2008 פורסם כי המרכז הארצי לבחינות והערכה יפרסם למחרת קיומה של כל בחינה את אחד הנוסחים של הבחינה ואת פתרונו, שעד אז היו חסויים מהציבור.‏‏